כולנו נופלים וזה בסדר גמור אני מזכיר את זה קודם כל לעצמי: כולנו נופלים, כולנו נכשלים, כולנו חווים רגעים שבהם לא הגענו לתוצאה שקיווינו...

אני מחויב. לא רק כשבא לי יש משהו מדהים בכוח של מחויבות. לא מהכיוון הכבד שלה, לא המקום הזה של "אני חייב" או "אין לי ברירה", אלא מהצד הזה שנשען על בחירה חופשית עמוקה. על זה שאני אומר לעצמי: "אני עושה את זה, לא משנה מה"   ושם בעצם מתחילה הרפתקה מרתקת. אני רוצה לשתף אותך בכמה דוגמאות קטנות מהחיים שלי, שמזכירות לי שוב ושוב כמה מחויבות אפילו פשוטה יכולה לגרום להתפתחות אישית, לגדילה, למציחה ולהישגים בתחומי החיים השונים. מדיטציה: אני נשאר לשבת נניח שאני מתיישב למדיטציה לחצי שעה. וא

יש עיקרון אחד שאני חוזר אליו שוב ושוב.פשוט, ברור, אבל חזק ברמות.קוראים לו: לא לפספס פעמיים. זה לא משפט השראה יפה, זה חוק שאני חי לפיו.הוא אחד הדברים הכי חשובים שעוזרים לי לשמור על הרגלים טובים לאורך זמן. והאמת? הוא הרבה יותר עדין ממה שהוא נשמע.הוא לא בא מהמקום של משמעת קשוחה, אלא מידיעה של חוקי החיים. למה לפספס פעם אחת זה בסדר אבל פעמיים זה מסוכן? נגיד שיש לי רוטינת בוקר.כל בוקר אני מתעורר, עושה מדיטציה, מתיחות, נשימות וזה מייצב אותי, נותן לי קרקע. אבל יום אחד קורה משהו: יש ל