להיות מוכן להיכשל זה אחד הדברים הכי חשובים שלמדתי

Eran Frumerman
29 ביוני
זמן קריאה 3 דקות

יש נושא שבא לי לדבר עליו היום, לא משהו תאורטי או מופשט, אלא משהו שאני ממש חי אותו בימים האחרונים. התמודדות עם כישלון בתהליך התפתחות אישית היא לא רק נושא חשוב, אלא חוויה פנימית שמעצבת את הדרך שלנו.

לא מזמן יצאתי ל"פרויקט קטן" עם עצמי, החלטתי שאני רוצה להיות יותר בחיבור עם אנשים, ליצור קרבה, נוכחות, פנים אל פנים.

איך זה נראה בפועל?לפעמים אני פשוט יושב איפשהו ברחוב או בבית קפה, פותח שיחה עם מישהו זר, או ניגש לקבוצת אנשים ושואל, "אפשר להצטרף?"

כן, זה יכול להיראות מוזר... לפעמים זה לא מצליח אבל אני ממשיך לעשות את זה כי זה חשוב לי וזה בדיוק המקום שבו למדתי כמה עוצמה יש בלהיות מוכן להיכשל

סיטואציה פשוטה שהזכירה לי שיעור גדול

לפני כמה ימים ישבתי בפיצרייההיו שם שתי בחורות, הרגשתי פתיחות וסקרנות כנה ופשוט שאלתי"אפשר לשבת איתכן?"

הן הסתכלו עליי, לרגע הייתה שתיקה קצרה ואז הן ענו משהו בסגנון של "אממ... אוקיי..." זה היה כזה מעין דחייה שקטה, כנראה זה גם הביך אותן ואני מבין.

ומה שהיה מעניין הוא שהרגשתי נינוח לא נעלבתי, לא התכווצתי, לא הפכתי את זה לסיפור כי בפנים הרגשתי מוכן אמרתי לעצמי מראש, הכל טוב אם זה לא יזרום אני מנסה מתוך כוונה טובה, מתוך רצון לחיבור ואם זה לא יקרה עכשיו, גם זה בסדר.

למה התמודדות עם כישלון בתהליך התפתחות אישית כל כך חשובה?

כשהלב שלנו מוכן גם ל"לא", גם לדחייה, גם לטעות קורה משהו מרפא. אנחנו מתחילים להבין שהכישלון הוא לא אויב, הוא מורה. הוא לא שובר אותנו, הוא בונה אותנו.

התמודדות עם כישלון בתהליך התפתחות אישית מאפשרת לנו להרחיב את המיכל הפנימי, לפעול גם כשלא ברור לאן זה הולך, ולהיות אמיצים גם מול הלא נודע.

לכל אחד יש את המפה שלו

אחד העקרונות היפים שלמדתי ב־NLP זה שלכל אדם יש את המפה שלו כלומר, כל אחד רואה את העולם אחרת יש לו סיפור, מצב רוח, זווית הסתכלות ייחודית

אז אם מישהו לא מתחבר, מתרחק או פשוט לא בעניין זה לא בהכרח אומר שמשהו בי לא בסדר. זה פשוט המפה שלו וזה כל כך משחרר להבין את זה

כי אז אני לא לוקח אישית לא נכנס לביקורת, לא נועל את הלב, ממשיך באותנטיות שלי

כישלון הוא לא ההפך מהצלחה

זו נקודה חשובהכישלון הוא לא הכיוון ההפוך מהצלחה, הוא חלק מהדרך אליה.

הרי איך נלמד אם לא ננסה?איך נדייק אם לא נחטיא?איך נתחבר אם לא נפתח מרחב גם לסירוב ודחייה?

כשאני מוכן להיכשל, אני בעצם אומר לעצמי "אני סומך על עצמי גם כשאין לי שליטהאני מוכן לחוות את החיים, לא רק לנהל אותם"

שאלות לעצמך

איפה אתה עוצר את עצמך כי אתה מפחד להיכשל?אולי יש שיחה שאתה לא פותח?בקשה שאתה לא מעז לבקש?קשר שאתה רוצה להעמיק אבל עוצר את עצמך?

אולי אם תיתן לעצמך רשות להיכשלדווקא אז תתחיל לחיות..

לסיכום

כישלון הוא לא עדות לחולשה, הוא סימן שאתה מנסה והנכונות להיכשל היא בעצם אמון עמוק בדרך שלך ובמי שאתה. בטמת מי שלא מוכן להיכשל לא לומד ולא מתפתח, האנשים הכי מצליחים בעולם הם אלו שנכשלו שוב ושוב ושוב.

וכמו שאני לומד על עצמי, התמודדות עם כישלון בתהליך התפתחות אישית יכולה להפוך לא רק לקושי אלא לדלת שפותחת מרחבים חדשים

רוצה להעמיק?

אם הפוסט הזה דיבר אליך, אני מזמין אותך להתנסות מיני קורס חינמי שעוסק באמונות מעצימות. אם אתה מרגיש שזה הזמן שלך לתהליך אישי אני מזמין אותך לשיחת היכרות, בלי התחייבות אפשר לקרוא עוד על התהליך האישי כאן.