תחנת רדיו פנימית: איך מצב התודעה שלנו משדר מחשבות
- Eran Frumerman
- 11 בפבר׳
- זמן קריאה 3 דקות
יש דימוי שאני מאוד אוהב להשתמש בו בעבודה עם אנשים וגם בחיים האישיים שלי.
הדימוי הזה הוא תחנת רדיו.
אני מסתכל על מצב התודעה שלנו כמו על תחנת רדיו פנימית. כל רגע נתון יש תחנה שמשדרת. והשאלה היא לא אם יש שידור, אלא איזו תחנה כרגע באוויר.
כי כשאנחנו בשמחה, באהבה, בהתלהבות או בתשוקה, אנחנו שומעים סוג מסוים של מחשבות. וכשאנחנו בדאון, בפחד, בחוסר ביטחון או במתח, פתאום עולות מחשבות אחרות לגמרי.
אותו אדם. אותה מציאות. אבל תחנה אחרת.
מצב תודעה יוצר תדר
אם נסתכל רגע לעומק, נראה שמצב התודעה שלנו מתפקד כמו תדר.
כשאני במצב של שמחה, אני שומע מחשבות כמו:הכול אפשרי.בוא ננסה.יש פה הזדמנות.אני יכול להתמודד עם זה.
וכשאני במצב של פחד או עצב, פתאום התדר משתנה:ואולי זה יקר מדי.ואם אכשל?אולי זה מסוכן.עדיף לא לזוז.
אותה סיטואציה. תסריט מחשבתי שונה לגמרי.
זה לא שהמציאות השתנתה בדקה אחת. מה שהשתנה זו התחנה שמשדרת.
הבעיה היא לא המחשבות
הרבה אנשים מנסים "לתקן" מחשבות.להחליף מחשבה שלילית במחשבה חיובית.להילחם בפחד.להתווכח עם הקול הביקורתי.
אבל אם נשתמש בדימוי של תחנת רדיו, נבין משהו חשוב.
אין טעם לצעוק על השדרן.צריך להבין באיזו תחנה אנחנו.
כי כל עוד התדר נשאר אותו תדר, המחשבות שיגיעו יהיו בהתאם.
לזהות את התחנה
ברגע שאני מזהה שכרגע משדרת תחנת "פחד FM", משהו משתנה.
פתאום אני לא כל כך מופתע מהמחשבות.אני לא נבהל מהסיפורים.אני לא נדבק לכל תסריט שמופיע.
אני יכול להגיד לעצמי בשקט:אוקיי. זו התחנה כרגע.
לא מתוך הכחשה.לא מתוך זלזול.לא כי זה לא אמיתי.
אלא כי אני מבין שזה שידור.
לא להידבק לסיפור
כשאנחנו לא מודעים, אנחנו בטוחים שהמחשבות הן אמת מוחלטת.
אם עלתה מחשבה מפחידה, סימן שמשהו באמת מסוכן.אם עלתה מחשבה מקטינה, סימן שאני באמת לא מספיק טוב.
אבל דרך הדימוי של תחנת רדיו פנימית, אני יכול לראות שזה פשוט שידור שעובר כרגע במערכת.
כמו שיר שמתנגן.
זה לא אומר שהשיר שקרי.זה גם לא אומר שהוא נכון.זה אומר שהוא כרגע באוויר.
וכשאני מבין את זה, אני פחות נצמד.
חוויה אישית
אני מכיר את זה טוב.יש רגעים שבהם אני מתעורר בבוקר עם אנרגיה טובה.הרעיונות זורמים.הכול נראה פתוח.
וביום אחר, בלי שמשהו מהותי השתנה, אני יכול לקום עם תחושת כובד.ופתאום כל החלטה נראית מסובכת.כל צעד מרגיש מסוכן.
בעבר הייתי נלחם בזה.מנסה לשכנע את עצמי.מנסה "לחשוב חיובי".
היום אני עוצר ואומר:איזו תחנה משדרת עכשיו?
וכשאני מזהה שזה פשוט מצב תודעה שמשדר תדר מסוים, משהו בי נרגע.
מודעות יוצרת מרחב
הכוח של הדימוי הזה הוא לא בכך שהוא מעלים מחשבות.
הוא יוצר מרחב.
ברגע שיש מרחב, אני כבר לא המחשבה.אני לא הסיפור.אני לא התסריט הקטסטרופלי.
אני זה שמקשיב לתחנה.
וזו נקודה עדינה אבל עמוקה.
כי אם אני המאזין, אני לא חייב להגיב לכל שידור.
מצב תודעה הוא זמני
עוד דבר חשוב להבין הוא שמצב תודעה משתנה.
אין תחנה אחת שמשדרת לנצח.
גם אם עכשיו יש שידור של פחד, זה לא אומר שזה יישאר כך.גם אם עכשיו יש שידור של שמחה, זה לא מבטיח שזה יישאר לנצח.
הכול דינמי.
וכשאנחנו מבינים שמצב תודעה הוא זמני, אנחנו פחות נבהלים מהירידות ופחות נאחזים בעליות.
יש תנועה.
איך משנים תחנה
הרבה אנשים שואלים אותי, אז איך מחליפים תדר?
התשובה הפשוטה היא שלא תמיד מחליפים בכוח.
לפעמים קודם כל מזהים.נותנים מקום.
ואז חוזרים לגוף.
נשימה עמוקה.תחושה בכפות הרגליים.הרגשה של הקרקע.
הגוף עוזר למערכת להירגע.וכשהמערכת נרגעת, גם התדר משתנה.
לא כי נאבקנו במחשבות.אלא כי הזזנו את מצב התודעה.
אחריות בלי דרמה
הדימוי של תחנת רדיו פנימית לא בא כדי להפוך אותנו לפסיביים.
הוא לא אומר להתעלם ממחשבות.
הוא מזמין אחריות רגועה.
אם כרגע משדרת תחנה שמקטינה אותי, אני יכול לבחור לא לקבל החלטות גדולות באותו רגע.אם משדרת תחנה של כעס, אולי עדיף לחכות לפני שאני שולח הודעה.
זו הנהגה עצמית.לא מתוך דרמה, אלא מתוך בהירות.
סיכום
מצב התודעה שלנו יוצר תחנת רדיו פנימית.
כל תחנה משדרת אוסף מחשבות שמתאים לתדר שלה.
הבעיה היא לא שיש שידורים.הבעיה היא כשאנחנו שוכחים שמדובר בשידור.
ברגע שאני מזהה את התחנה, אני מפסיק להיבהל.אני מפסיק להידבק.אני יוצר מרחב.
והמרחב הזה מאפשר לי לבחור.
רוצים לקחת את זה צעד אחד קדימה?
השלב הראשון הוא פשוט לתרגל.לכן צירפתי כאן מדיטציה מודרכת שתעזור לכם להתחיל להטמיע את השימוש בגוף ביומיום.
אם תרצו להעמיק, אני מזמין אתכם להצטרף לסדנאות ולקורסים שבהם אנחנו חוקרים ומתרגלים את זה לעומק,במרחב תומך ועם אנשים נוספים שעוברים תהליך דומה.
וכל מי שרוצה לקבל עדכונים על תרגולים, סדנאות ותכנים חדשים יכול להצטרף גם לניוזלטר 🙏🏻
מומלץ לעצור רגע, לשים אוזניות, ולתרגל עכשיו :)
תגובות