top of page

מה עומד מאחורי הכעס שלכם? ואיך להחליף אותו בפתרון אינטליגנטי

  • תמונת הסופר/ת: Eran Frumerman
    Eran Frumerman
  • 24 בינו׳
  • זמן קריאה 4 דקות

מה שאני רוצה לדבר עכשיו, זה על כעס.

אני מוצא את עצמי לפעמים, אין לי נטייה חזקה לזה, אבל אני מוצא את עצמי לפעמים כועס.

כועס אם מישהו עכשיו עשה משהו שאני רואה כלא נכון. או עבר את הגבולות שלי. או שאני מרגיש שלא כיבדו אותי. אני כועס.

השאלה שאני שואל את עצמי

ואני שואל את עצמי שאני כועס: למה? למה אני כועס?

מה גרם לי בתוכי לבחור בכעס?

משהו בי בחר. משהו בלתי מודע. זו תוכנה שקיימת בתוכי. הרגל מסוים. pattern מסוים. דפוס התנהגות.

אמר: זה קרה, אני הולך לכעוס כדי לטפל בזה.

אני יודע את זה

אני יודע את זה. ברור לי שיש את האינטליגנציה.

ואני אומר: מה המוטיבציה של כעס?

להבין אותה. לראות מה עומד מאחורי זה. ואחרי זה ללמוד להביא פתרון יותר אינטליגנטי.

למה אני כועס? מה עומד מאחורי זה?

אז בואו נבין.

כי יכול להיות שאם עכשיו אני כועס כי מישהו חצה את הגבולות שלי, אז אני כועס. למה אני כועס?

סיבה א: זה גורם לי להרגיש חזק

כי אולי זה גורם לי שנייה להרגיש חזק.

אוקיי? אני צודק. אני כועס. זה נותן איזו תחושת עצמיות חזקה יותר.

כשאני כועס, אני מרגיש שאני צודק. אני מרגיש שיש לי כוח. אני לא חלש.

סיבה ב: זה מניע אותי לפעולה

ודבר שני, זה יכול גם להניע אותי לפעולה, נכון?

אני כועס, אז אני עכשיו גם אגיד לבן האדם: "אתה חוצפן, את חוצפנית, למה עשיתם ככה?"

או שאני אגיד את זה בדרך אחרת, יותר יפה, אבל זה מניע אותי לפעולה.

הכעס נותן לי את האנרגיה לעשות משהו.

השאלה: האם אפשר להחליף את הכעס?

ואני שואל: האם אפשר להחליף את הכעס?

האם אפשר במקום הכעס להביא את זה באופן של הבחנה, של דבונה, שבו אני יודע להגיד:

"היי, הדבר הזה שעשיתם, כאילו לא מתאים. זה שקרה ככה וככה וככה."

להגיד את זה בצורה מכבדת, מאוד אסרטיבית, ישירה, אבל ללא כעס.

ושם אנחנו יכולים להחליף את ההתנהגות

ושם אנחנו יכולים להחליף את ההתנהגות של כעס.

כעס ואסרטיביות

היופי של התהליך הזה

אבל היופי הוא:

דבר ראשון: להבין את היופי של הכעס

דבר אחד, ראשון, להבין את היופי של הכעס.

להבין מה הצורך מאחורי זה.

כי יש צורך. הכעס לא בא סתם. הוא משרת משהו.

ואז להחליף בפתרון שגם עונה על הצורך וגם הוא יותר אינטליגנטי

ואז להחליף בפתרון שגם עונה על הצורך וגם הוא יותר אינטליגנטי.

למה? כי הוא לא משאיר אותנו עם השובל של הכעס.

שהרבה פעמים הוא יוצר כאב.

וכל המערכת שלנו תסכים לזה

וכל המערכת שלנו תסכים לזה.

למה? כי זה פשוט משרת אותנו.

בואו נעמיק בזה

אז בואו נדבר על התהליך הזה לעומק.

שלב 1: זיהוי הכעס

הצעד הראשון: לזהות את הכעס.

אני כועס. זה מה שקורה.

לא לדכא. לא להתעלם. לזהות.

שלב 2: להבין מה עומד מאחוריו

ואז: להבין מה עומד מאחוריו.

למה אני כועס? מה הצורך?

האם זה:

  • צורך להרגיש חזק?

  • צורך לפעולה?

  • צורך להגן על עצמי?

  • צורך להרגיש צודק?

מה הצורך?

שלב 3: להכיר ביופי של הצורך

ואז להכיר ביופי של הצורך.

הצורך הוא לגיטימי. הצורך הוא חשוב. הצורך הוא יפה.

אני רוצה להרגיש חזק? זה צורך יפה.

אני רוצה לפעול? זה צורך יפה.

אני רוצה להגן על הגבולות שלי? זה צורך יפה.

אין שום דבר רע בצרכים האלה. הם אנושיים.

שלב 4: לשאול: האם יש דרך יותר אינטליגנטית?

ועכשיו השאלה: האם יש דרך יותר אינטליגנטית לענות על הצורך הזה?

דרך שלא כוללת כעס? דרך שלא משאירה שובל של כאב?

הפתרון האינטליגנטי: אסרטיביות

הפתרון האינטליגנטי הוא אסרטיביות.

מה זו אסרטיביות?

אסרטיביות זו היכולת להגיד מה שאני צריך להגיד, בצורה ברורה וישירה, אבל בלי כעס.

זו היכולת להציב גבולות בלי תוקפנות.

זו היכולת להיות חזק בלי להיות אגרסיבי.

איך זה נראה?

במקום: "אתה חוצפן! למה עשית ככה?!"

אתם אומרים: "היי, הדבר הזה שעשית לא מתאים לי. זה חצה את הגבולות שלי. אני צריך שבפעם הבאה זה יהיה אחרת."

רואים את ההבדל?

שניהם משיגים את אותה מטרה: להגן על הגבולות, להביע את עצמי, לפעול.

אבל אחד עושה את זה עם כעס. והשני עושה את זה עם הבחנה.

למה הפתרון האינטליגנטי עדיף?

אז למה לבחור באסרטיביות במקום בכעס?

1. זה לא משאיר שובל של כאב

זה לא משאיר שובל של כאב.

כעס פוגע. כעס גורם לכאב. גם לאדם השני, וגם לנו.

אסרטיביות? היא ברורה, אבל לא פוגעת.

2. זה יותר אפקטיבי

וזה יותר אפקטיבי.

כשאתם כועסים, האדם השני נסגר. הוא הולך להגנה. הוא לא באמת שומע.

כשאתם אסרטיביים, האדם השני יכול לשמוע. הוא יכול להבין. הוא יכול לשנות.

3. זה עונה על אותו צורך

וזה עונה על אותו צורך.

אתם רוצים להרגיש חזקים? אסרטיביות גורמת לכם להרגיש חזקים.

אתם רוצים לפעול? אסרטיביות מניעה אתכם לפעולה.

אתם רוצים להגן על הגבולות? אסרטיביות מגנה על הגבולות.

אותם צרכים, פתרון יותר אינטליגנטי.

4. כל המערכת שלנו מסכימה

וכל המערכת שלנו תסכים לזה.

כי זה לא יוצר סכסוך פנימי. זה לא משאיר אותנו עם תחושה רעה.

זה פשוט משרת אותנו.

איך עוברים מכעס לאסרטיביות?

אז איך עושים את זה בפועל?

1. תעצרו לרגע

הצעד הראשון: תעצרו.

אל תגיבו מיידית. תיקחו נשימה. תעצרו.

2. תזהו את הצורך

ותשאלו את עצמכם: מה הצורך?

למה אני כועס? מה אני צריך?

3. תכירו ביופי של הצורך

ותכירו ביופי של הצורך.

הצורך הזה לגיטימי. הוא חשוב.

4. תבחרו בפתרון אינטליגנטי

ועכשיו תשאלו: איך אני יכול לענות על הצורך הזה בלי כעס?

איך אני יכול להגיד את מה שאני צריך להגיד בצורה אסרטיבית?

5. תגידו את זה

ואז תגידו את זה.

בצורה ברורה. ישירה. מכבדת. אבל ללא כעס.

זה לא קל

אני לא אומר שזה קל. זה לא קל.

הכעס הוא תגובה אוטומטית. זה pattern שיושב בתוכנו.

אבל זה אפשרי.

ככל שאנחנו מתרגלים, זה נהיה יותר טבעי.

המסר שלי אליכם

הכעס לא רע. הוא משרת צורך.

אבל יש דרך יותר אינטליגנטית.

דרך שעונה על אותו צורך, אבל לא משאירה שובל של כאב.

אז בפעם הבאה שאתם כועסים, תעצרו.

תשאלו את עצמכם: מה הצורך מאחורי הכעס?

תכירו ביופי של הצורך.

ואז תבחרו בפתרון אינטליגנטי.

תגידו מה שאתם צריכים להגיד. אבל בצורה אסרטיבית, לא בכעס.

וכל המערכת שלכם תסכים לזה. כי זה פשוט משרת אתכם.

🙏

רוצים לקחת את זה צעד אחד קדימה?

השלב הראשון הוא פשוט לתרגל.לכן צירפתי כאן מדיטציה מודרכת שתעזור לכם להתחיל להטמיע את השימוש בגוף ביומיום.


אם תרצו להעמיק, אני מזמין אתכם להצטרף לסדנאות ולקורסים שבהם אנחנו חוקרים ומתרגלים את זה לעומק,במרחב תומך ועם אנשים נוספים שעוברים תהליך דומה.


וכל מי שרוצה לקבל עדכונים על תרגולים, סדנאות ותכנים חדשים יכול להצטרף גם לניוזלטר  🙏🏻



מומלץ לעצור רגע, לשים אוזניות, ולתרגל עכשיו :)



תגיות לבלוג


 
 
 

תגובות


bottom of page