top of page

חשיבות המומנטום - איך להפסיק מומנטום שלילי ולהדליק תנועה חדשה

  • תמונת הסופר/ת: Eran Frumerman
    Eran Frumerman
  • 24 באוג׳
  • זמן קריאה 5 דקות

חשיבות המומנטום בחיים שלי

יש נושא שאני מרגיש אותו חזק, זה מבחינתי חוק טבע, אמת. קוראים לו מומנטום. כן, מילה פשוטה שמספרת סיפור שלם על תנועה. על איך פעולה אחת קטנה מושכת אחריה עוד פעולה ועוד מחשבה ועוד רגש. לטובה או לרעה. אני מרגיש שהיה לי מומנטום של יצירה ועשייה. סרטונים שעלו, לימודים שהתחדשו, רצף של מפגשים, תחושת זרימה פנימית. ואז משהו יצא מהקצב. כאילו שמישהו משך בעדינות את ידית הבלמים. לא רעש גדול. יותר כמו האטה זוחלת. ופתאום אני מבחין איך אני מחוץ למומנטום. פחות בא לי, פחות יוזם, פחות מאמין, הביטחון יורד. המחשבות נמשכות למטה. הרגש נהיה כבד. וכמו כדור שלג קטן שמגלגל את עצמו במורד, הכול מקבל תאוצה לכיוון שלא משרת אותי.


מומנטום כמו כדור שלג

מומנטום הוא בחירה

וכאן מגיעה התזכורת הכי חשובה עבורי. מומנטום הוא לא גזירת גורל. הוא בחירה שמתחדשת. בכל רגע אני יכול להצית מחדש גפרור קטן ולהדליק ממנו אש של תנועה. לפעמים זה נראה זעיר עד כדי מגוחך. לפתוח מצלמה ולצלם למרות שלא בא לי. לכתוב פסקה אחת. לעשות נשימה מודעת אחת. לצאת להליכה קצרה. אבל הדברים הקטנים האלה מדליקים מומנטום חדש. זה מה שאני עושה עכשיו בזמן שאני כותב את הבלוג הזה. לא מבריק, לא מושלם. לא חייב להיות הדבר הכי טוב שעשיתי. רק אמיתי, ואני נותן למומנטום החדש להיוולד.


מה זה מומנטום ולמה הוא כל כך משפיע

כשאני אומר מומנטום אני מתכוון לאנרגיה מצטברת של כיוון. רצף יומיומי של בחירות קטנות שמייצרות תחושה פנימית של תנועה. כשיש מומנטום חיובי אני מרגיש קל יותר להתחיל ולהמשיך. כל פעולה מזינה את הבאה אחריה. וכשנוצר מומנטום שלילי קורה בדיוק ההפך. כל ויתור קטן מושך לעוד ויתור, כל דחייה קטנה דוחה עוד משהו. והמחשבות מספרות סיפור שמחזק את זה "אני לא מסוגל, אין לי כוח, אעשה מחר" כך נבנית מציאות פנימית שמרגישה כבדה.


אבל חשוב לי להזכיר לעצמי: מומנטום הוא תהליך פסיכולוגי רגשי תודעתי. משהו שאפשר לשנות. תמיד אפשר להכניס גורם חדש למשוואה. בחירה אחת. צעד אחד. אפילו זעיר. שמתחיל להניע מחדש.

איך נופלים מהמומנטום בלי לשים לב

אצלי זה קורה לפעמים בשקט. שבוע עמוס, שינוי לו״ז, עייפות. מפגש שלא יצא, סרטון שלא צילמתי. וכבר משהו עדין נשבר ברצף. ואז עוד יום. והנה אני מרגיש איך המומנטום מאבד תאוצה. לפעמים יש לזה צליל של ביקורת עצמית. "למה לא עשית?" לפעמים זה צליל של אדישות: "לא בא לי" לפעמים זה סיפור משכנע: "אני אנוח קצת ואז אחזור" אבל אם אני לא שם לב, המנוחה הופכת לריחוק. והריחוק יוצר ספק. והספק מושך למטה.


הדבר היפה והכואב הוא שלרוב לא מדובר במעשה גדול. זה לא כישלון דרמטי. זו פשוט שורה של בחירות קטנות שהולכות לכיוון שלא משרת אותי. מכאן מגיעה החשיבות של תשומת הלב. לזהות מוקדם. לעצור בנקודה שבה עוד קל להחזיר כיוון, כאן נכנס הכלל שאני אוהב: לא לפספס פעמיים. אם היה יום בלי תרגול, מחר אני חוזר. אם אכלתי משהו שלא רציתי, הארוחה הבאה היא התחלה חדשה. אם לא צילמתי היום, מצלמים מחר גם אם אין מוזה. הכלל הזה שומר על מומנטום חיובי מבלי לבנות על שלמות.



לבנות מומנטום חדש גם כשהלב לא בוער

כשהמומנטום חלש אני לא מחכה להשראה גדולה. אני מזמין פעולה קטנה. משהו שאפשר לעמוד בו גם בלי חשק. דקה של נשימות, שתי פסקאות כתיבה, הודעה אחת למטופל. עריכה קצרה. כל דבר שמחזיר אותי לתנועה. ומה שמדהים הוא שגם אם הפעולה קטנה, ההשפעה שלה על התודעה גדולה. כי היא מספרת לי סיפור אחר. אני בתנועה. אני בוחר. אני לא שבוי של מצב הרוח.


כדי שהדבר הזה יעבוד אני לומד להיות נעים עם עצמי, לא מתוך ויתור. מתוך חמלה. אני לא נלחם במומנטום השלילי, לא מקלל אותו, לא הופך אותו לאויב. אני פשוט מפסיק להאכיל אותו ומתחיל להאכיל משהו אחר. נותן למומנטום החדש אוכל קטן בעקביות. ומשם הוא גדל.


איך נראה יום שמשרת מומנטום חיובי

כדי להפוך את זה לפרקטי, הנה מבנה יום שאני משתמש בו כשאני רוצה להצית תנועה חדשה. הוא פשוט וגמיש.

פתיחה עם רוטינת בוקר - זה כלי קריטי כדי לבנות מומנטום חיובי במהלך היום: אצלי זה כולל אימון כושר, הליכת הכרת תודה, מדיטציה, תרגילי נשימה. למעשה אני מזין את עצמי בכל אספקט ששוב לי בחיים פיסי, רגשי ומנטלי וזה כבר יוצר מומנטום של עשייה ופתיחה חזקה של היום


מהלך היום - עובד לפי היומן שלי דברים שתכננתי


סיום עם סימון הצלחות קטנות - הכרת תודה בסוף יום, דברים שאני שמח שהם בחיי או גאה שעשיתי היום, זה לסיים את היום חזק

הרגלים ליצירת מומנטום

עבודה עם מומנטום במרחב רגשי

מומנטום הוא לא רק עשייה. הוא גם מצב רגשי. כשאני מזהה גל רגשי שיורד אני מזכיר לעצמי שהלב בתנועה. לא מאיץ בו לעלות בכוח. רק מוסיף רגעים קטנים של רכות. מוזיקה טובה. שיחת חבר. תנועה עדינה של הגוף. ולפעמים אני דווקא הולך עם מה שיש. מרשה לעצב להיות. מרשה לעייפות לקבל מקום. כשאני מפסיק להילחם, האנרגיה חוזרת. ומשם קל יותר ליצור מומנטום עדין שמכבד את המצב הפנימי.


דוגמאות מהחיים שמראות איך מומנטום עובד

ביצירה: סרטון אחד גורר עוד שניים. תגובה אחת מחמיאה מעודדת לעוד פוסט. שיחה טובה עם מתעניין מזכירה למה התחלתי. כל ניצוץ קטן יכול להצית שרשרת.

בתזונה: ארוחה מאוזנת אחת בבוקר מזיזה את כל היום לכיוון אחר. כוס מים נוספת מחליפה שתייה מתוקה. צעד קטן שומר על הרצף.

ביחסים: הודעת בוקר קצרה לאדם שקרוב אליי בונה גשר. שיחה אחת בגובה העיניים מסירה שכבה של אי הבנה. פתאום קל יותר להמשיך להשקיע.

בתרגול פנימי: חמש דקות מדיטציה ביום אחד הופכות לשבע דקות ביום הבא. לאחר שבוע כבר לא צריך להכריח. הגוף מבקש את זה.


טעויות נפוצות כשמנסים לבנות מומנטום

האחת היא ללכת על גדול מדי. הרצון להוכיח לעצמי שאני רציני דוחף אותי לקבוע יעד עצום. שלוש שעות כתיבה כל יום. ריצה כל בוקר. ואז כשאני לא עומד בזה, נוצר מומנטום של אכזבה. עדיף להתחיל קטן. באמת קטן. ואז לגדול לאט.

השנייה היא לחכות להרגיש מוכן. מומנטום לא נולד מהכנה אינסופית. הוא נולד מקפיצה קטנה למים. גוף ראשון. עכשיו. גם אם לא מושלם.

השלישית היא למדוד רק תוצאות חיצוניות. צפיות, לייקים, ירידה במשקל. המדדים האלה משתנים. ואם הם מקור האישור היחיד, המומנטום מתנדנד. לכן אני בוחר למדוד גם מדדים פנימיים. האם הופעתי היום. האם חיזקתי אמון עצמי, האם אני פועל כמו הגרסא שאני רוצה להיות.


חיבור לנושאים שכבר דיברנו עליהם

אני מוצא שהעיקרון של לא לפספס פעמיים משרת את המומנטום באופן מושלם. אם היה יום שלא עשיתי, אני חוזר מחר. לא מחכה ליום ראשון. לא מחכה לראש חודש. פשוט חוזר. וגם העיקרון שכל רגע הוא התחלה חדשה תומך בזה. אין צורך לסחוב על הגב חמשת ימי פספוס. הנה רגע אחד שמזמין התחלות. אני לוקח אותו.

ולבסוף, ללכת עם הרגשות ולא נגדם מזכיר לי שמומנטום לא בונים בכוח. אם היום כבד, אעשה גרסה רכה של התרגול. אם יש בי ריצוי, אלך איתו יד ביד אבל מזכיר לעצמי למה אני עושה את מה שאני עושה. כך נשמרת אותנטיות יחד עם תנועה.


לסיכום

חשיבות המומנטום זה משהו שאנחנו לפעמים לא מבינים את עוצמתו והיכולת של בחירה אחת קטנה יכולה ליצור מומנטום חדש.

מומנטום הוא חבר עדין. הוא נבנה מדברים קטנים ועקביות רכה. הוא לא צריך הצהרות גדולות. הוא מבקש נוכחות יומיומית. אם מצאת את עצמך מחוץ לתנועה, זה לא סיפור על כישלון. זה סיפור על מקום שבו אפשר לבחור מחדש. תתחיל במשהו אחד. משהו שקל לעשות היום. נשימה. משפט. צעד. ותן לתנועה הקטנה הזו למשוך אחריה עוד אחת. כך מכבים מומנטום שלילי בלי מלחמה ומדליקים מומנטום חדש שמשרת את החיים שלך.


ואם אתה קורא את השורות האלה עכשיו, אולי זה הרגע שלך להניע. מה הפעולה הקטנה שתעשה בדקה הקרובה כדי להצית מומנטום חיובי. תכתוב לעצמך. תעשה. תן לגוף להרגיש את החיוך הקטן שעולה כשהפעולה נעשתה. מכאן זה כבר נהיה קל יותר.



אם בא לך לבנות מומנטום בריא בחיים שלך, לא מתוך כוח אלא מתוך הקשבה, אני כאן לתהליך אישי . נוכל למצוא יחד את הצעד הקטן הבא שלך, זה שמדליק את התנועה מבפנים. אפשר לשלוח לי הודעה לשיחת היכרות 🌿 ללא התחייבות.



תגובות


bottom of page