סבלנות והבשלה: למה לתוצאות אמיתיות לוקח זמן?

איך מדיטציה 'גרועה' לימדה אותי שיעור לחיים

לפני כמה ימים, ממש לא מזמן, ישבתי למדיטציה. ובאמת, הייתי מפוזר לגמרי. הראש רץ לי מהמחשבה הזאת למחשבה ההיא, כל הזמן הייתי חוזר לגוף, ואז שוב בורח. לא הרגשתי מחובר, לא הייתי ממוקד, ובאופן כללי, הייתי מגדיר את זה כמדיטציה לא מוצלחת במיוחד. סוג של מדיטצייה "חרא", אם יורשה לי. הרגשתי שהשקעתי זמן ואנרגיה, אבל לא יצא לי מזה כלום, לפחות לא באותו הרגע.

מה שהיה נראה כמו כישלון, הפך לתובנה ענקית

אבל אז, כמה דקות אחרי שסיימתי, פתאום, משום מקום, צפה לי מחשבה. מחשבה שהתחילה להתיישב בתוכי והזכירה לי משהו שחוויתי בעבר. הבנתי פתאום משהו שהיה לי מול העיניים, אבל לא ראיתי אותו. זה הרגיש כאילו מנגנון פנימי שפעל מתחת לפני השטח השלים את העבודה שלו. רק ששנייה לפני כן, לא היה לי שום מושג שזה קורה.

כשהריטריט 'הכי גרוע' הפך לשיעור הכי טוב

התובנה הזו הזכירה לי עוד מקרה, מלפני כמה שנים, כשהייתי בכמה ריטריטים. באחד מהם, אני זוכר שאמרתי לעצמי: "מה זה?? סבלתי, היה לי ריטריט גרוע, הרגשתי שאני לא מתחבר לכלום." זה היה כל כך מתסכל שבאותו רגע, ממש רציתי לוותר על הכול. אבל משום מה, המשכתי. וכשחזרתי הביתה, אחרי יום, יומיים, שלושה, פתאום התחילו להגיע אסימונים. רעיונות חדשים, תחושות חדשות, הבנות על החיים ועל עצמי. זה היה נראה כאילו כל מה ש'לא עבד' בריטריט עצמו, פתאום התחיל להניב פירות.

וזה, חברים, הוא עניין קריטי.

למה לוקח לדברים זמן להבשיל?

מדובר פה בעניין של תזמון, שלפעמים לוקח לדברים זמן להבשיל. כמו זרע ששותלים באדמה, והוא לא צומח באותו רגע, אלא צריך זמן כדי להכות שורשים ולצאת החוצה. גם בתהליכים פנימיים וגם בחיים, אנחנו כל כך רגילים לתוצאות מיידיות. אנחנו לוחצים על כפתור, והכול קורה. אבל בחיים האמיתיים, בטח ובטח בתהליכים של התפתחות אישית, זה פשוט לא עובד ככה. אנחנו מניחים זרעים, אבל לא רואים מיד מה הם עושים שם מתחת לאדמה.

אנחנו לא יודעים מה טוב ומה רע, ובטח שלא כמה זמן לוקח לדברים לקרות. אולי המדיטציה ה'גרועה' שלי הייתה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לפנות מקום למחשבה שעלתה כמה דקות אחר כך? ואולי הריטריט ה'רע' שלי היה הזרז הכי גדול לתובנות הכי עמוקות שהגיעו אחר כך?

סבלנות: מפתח לחיים מאושרים

אנחנו רגילים לפעול על פי תבניות קבועות. אנחנו עושים משהו, מצפים לתוצאה, וכשהיא לא מגיעה, אנחנו מתייאשים. אנחנו שופטים את החוויה כ'טובה' או 'רעה' בגלל התוצאה המיידית, אבל לפעמים התוצאה האמיתית נמצאת במקום אחר, ובזמן אחר לגמרי. לכן, צריך פשוט לחכות, להיות סבלניים, ולמדוד את הדברים לאורך זמן.

קחו למשל את עניין הקשרים הבין-אישיים. אנחנו מכירים מישהו חדש, ומצפים מיד שתהיה כימיה מטורפת, קשר עמוק, שיחות אל תוך הלילה. לפעמים זה קורה, אבל לפעמים לוקח זמן. לוקח זמן להיפתח, להכיר, להתבשל יחד. זה לא קורה בבום. זה תהליך איטי, הדרגתי, שצריך לתת לו מקום.

לא הכל חייב לקרות מיד

למשל בעבודה. אנחנו מתחילים פרויקט חדש, ובטוחים שאחרי שבוע הוא יהיה מוכן, מלוטש, מושלם. ואז עובר שבוע, ועוד אחד, ואנחנו רואים שזה לוקח זמן, שיש תקלות, עיכובים. ובמקום להתייאש, צריך פשוט להבין שזוהי הדרך. שהפרויקט הזה, כמו הזרע ההוא, צריך את הזמן שלו. צריך להשקות אותו, לדשן אותו, ובעיקר, להבין שלא כל מה שקורה מיד הוא הדבר החשוב באמת.

חשוב שנבין את עקרון הסבלנות והבשלה ונשתמש ביכולת שלנו להכיל את חוסר הוודאות, ולתת לתהליכים להתרחש בקצב שלהם, היא זו שמובילה בסופו של דבר לתוצאות הכי טובות והכי עמוקות. זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לפעול או להשקיע, להפך. אנחנו צריכים להמשיך לשתול את הזרעים, להשקיע את האנרגיה שלנו, ולדעת שהכול יבשיל בזמנו. אנחנו פשוט צריכים לשחרר את הציפייה שהכול יקרה כאן ועכשיו.

זה כמו לרוץ מרתון. אי אפשר לצפות שבקילומטר הראשון כבר נראה את קו הסיום. צריך לרוץ את כל הדרך, צעד אחר צעד, לא לוותר, גם אם מרגישים שהכול קשה, ורק בסוף נגיע לתוצאה.

תנו לדברים להבשיל

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים שאתם עושים משהו, אבל לא רואים תוצאות מיידיות, תזכרו את הסיפור הזה. תזכרו שהבשלה לוקחת זמן. תזכרו שגם במדיטציה ה'גרועה' ביותר, וגם בריטריט ה'גרוע' ביותר, יכולים לצמוח הזרעים של התובנות הכי חשובות.

הפירות באים בזמנם, מתי שהם מוכנים. פשוט תנו לעצמכם את המתנה הזו, ותנו לדברים להבשיל. אל תשפטו את עצמכם ואת התהליך, פשוט תהיו שם.

אם אתם מרגישים שאתם רוצים להעמיק את החיבור שלכם פנימה, ללמוד איך לתת לדברים להבשיל ולגלות דרכים חדשות לפעול בסבלנות ובאמונה בתהליך, אשמח לדבר איתכם לשיחת היכרות חינמית.

בנוסף מצרף לכם מדיטציה לפיתוח סבלנות להעמקת והטמעת הידע:

תגיות: תוצאות, הבשלה, מדיטציה, התפתחות אישית, סבלנות, תהליך, תובנות, ריטריט, מיינדפולנס, פוקוס, חוסר ודאות