להפריד בין האדם להתנהגות: הטריק שישחרר אתכם מכעסים

יש פה עניין של לדעת להפריד בין האדם לבין ההתנהגות שלו.

זה משהו שמאוד עוזר להוריד כעסים, שנאה, הפרדה.

ולעשות משהו אחר לגמרי.

יש את האדם ויש את ההתנהגות

הנה העיקרון הבסיסי:

אוקיי, יש את בן האדם, את המהות שלו, ויש את ההתנהגות שלו. והדברים שהוא מבצע.

זה לא אותו דבר.

האדם הוא לא ההתנהגות שלו.

קראו את זה שוב כי זה חשוב.

אני יכול לראות את ההתנהגות כלא טובה

ואני יכול ממש, אולי, לראות את ההתנהגות הזאת כלא מטיבה, לא טובה. משהו שאני ממש לא תומך בו, כזה.

זה לגיטימי. זה בסדר גמור.

יש התנהגויות שהן לא טובות. יש דברים שאנשים עושים שהם לא בסדר. ואני יכול לראות את זה.

אבל הנה החלק החשוב:

אבל לא לגרום שזה מצביע על מהות האדם.

לא להתחיל לפתח אוורסיה

שאני לא אתחיל באמת לפתח איזה אוורסיה כלפי בן האדם הזה.

זה ההבדל.

אני יכול לראות התנהגות ולהגיד "זה לא בסדר". אני יכול להגיד "אני לא מסכים עם זה". אני יכול אפילו להגיד "זה פוגע בי".

אבל לא להתחיל לשנוא את האדם.

כי ההתנהגות היא לא האדם.

זה טריק קטן

זה טריק קטן. אני יודע. זה נשמע כמו הבחנה קטנה.

אבל הוא מאוד יכול לעזור.

למה זה עוזר?

בואו נדבר על למה זה כל כך חשוב.

כדי לא לקחת דברים באופן יותר מדי פרסונלי

כדי לא לקחת דברים באופן יותר מדי גם פרסונלי.

כשאנחנו רואים התנהגות כמצביעה על מהות האדם, אנחנו לוקחים את זה פרסונלי. אנחנו אומרים "הוא עשה את זה כי הוא בן אדם רע. הוא עשה את זה כדי לפגוע בי".

אבל כשאנחנו מפרידים? אנחנו יכולים לראות שזו התנהגות. לא משהו אישי נגדנו. לא משהו שמגדיר את המהות של האדם.

פשוט התנהגות.

גם להסתכל על אדם בתור לא פרסונלי

גם להסתכל על אדם בתור לא פרסונלי.

רק לראות את זה בתור כל מיני דפוסי התנהגות שבן האדם הזה סיגל.

דפוסים. הרגלים. דרכים של תגובה שהם לא באמת הוא.

זה לא המהות שלו. זה לא מי שהוא באמת. זה משהו שהוא למד. משהו שהוא סיגל.

זה לא אומר שאנחנו מקבלים את ההתנהגות

ועכשיו חשוב להבהיר משהו:

וזה לא אומר שאנחנו גם מקבלים בכך את ההתנהגות שלו ותומכים בכך.

זה לא אומר "אה, זה בסדר, זה סתם דפוס התנהגות, אז אני אסבול את זה".

לא.

אנחנו יכולים מאוד גם להגיד מה לא מתאים לנו וכדומה ולהציב גבולות.

זה חשוב. זה מאוד חשוב.

אבל לעשות את זה בצורה שהיא יותר הרמונית

ההבדל הוא איך אנחנו עושים את זה.

אבל לעשות את זה בצורה שהיא יותר הרמונית.

כשאנחנו מפרידים בין האדם להתנהגות, אנחנו יכולים להציב גבולות בלי שנאה. בלי כעס עמוק. בלי אוורסיה.

אנחנו יכולים להגיד "ההתנהגות הזאת לא מתאימה לי" מבלי להגיד "אתה בן אדם רע".

זה ההבדל.

איך זה נראה בפועל?

בואו ניקח כמה דוגמאות.

דוגמה 1: מישהו צעק עליכם

נגיד מישהו צעק עליכם. פגע בכם. אמר משהו לא נעים.

גישה א: לראות את זה כמצביע על האדם

"הוא צעק עליי כי הוא בן אדם רע. הוא אכזרי. הוא לא אכפת לו. אני שונא אותו."

עכשיו יש לכם כעס. יש לכם שנאה. יש לכם אוורסיה כלפי האדם.

גישה ב: להפריד בין האדם להתנהגות

"הוא צעק עליי. זו הייתה התנהגות לא טובה. זה דפוס שהוא למד. אולי הוא עייף. אולי הוא במצב קשה. זה לא אומר שהמהות שלו רעה."

עכשיו אתם יכולים להציב גבול. אתם יכולים להגיד "אני לא מוכן שיצעקו עליי". אבל בלי השנאה.

רואים את ההבדל?

דוגמה 2: מישהו הפר הבטחה

מישהו הבטיח משהו ולא קיים.

גישה א

"הוא לא קיים את ההבטחה כי הוא לא אמין. הוא שקרן. אי אפשר לסמוך עליו. הוא בן אדם גרוע."

גישה ב

"הוא לא קיים את ההבטחה. זו התנהגות שלא עובדת בשבילי. אולי זה דפוס שלו. אולי הוא לא יודע איך לקיים הבטחות. זה לא אומר שהמהות שלו רעה."

שוב, אתם יכולים להציב גבול. אתם יכולים להגיד "אני צריך אנשים שמקיימים הבטחות". אבל בלי לשנוא את האדם.

למה זה כל כך קשה?

אתם אולי שואלים: אוקיי, אני מבין את העיקרון. אבל למה זה כל כך קשה לעשות?

כי זה מרגיש טבעי לחבר את שניהם

זה מרגיש טבעי לראות התנהגות ולהסיק מסקנות על האדם.

"אם הוא עושה דברים רעים, הוא בן אדם רע."

זה ההיגיון הפשוט. וזה לא לגמרי לא נכון. אבל זה גם לא לגמרי נכון.

כי אנשים הם מורכבים. אנשים הם יותר מהדברים שהם עושים.

כי זה מגן עלינו

ויש עוד משהו. כשאנחנו אומרים "הוא בן אדם רע", זה מגן עלינו.

זה פשוט. זה ברור. "הוא רע, אני טוב. אני צודק, הוא טועה."

אבל כשאנחנו מפרידים? זה יותר מורכב. וזה דורש ממנו יותר.

איך מפתחים את היכולת הזאת?

אז איך עושים את זה? איך לומדים להפריד?

1. תזכרו: כולנו בני אדם

הצעד הראשון: תזכרו שכולנו בני אדם.

כולנו עושים טעויות. כולנו יש לנו דפוסים לא טובים. כולנו לפעמים מתנהגים בצורה שהיא לא מי שאנחנו באמת.

אם אתם יכולים לראות את זה באחרים, אתם יכולים לראות את זה גם בעצמכם.

2. תשאלו: מה הסיפור מאחורי ההתנהגות?

לפני שאתם קופצים למסקנות, תשאלו:

מה קרה? מה גרם לאדם הזה להתנהג ככה? מה הדפוסים שהוא למד? מה הסיפור?

לא כדי להצדיק. כדי להבין.

3. תפרידו בשפה שלכם

כשאתם מדברים על זה, תפרידו בשפה.

במקום "הוא בן אדם רע", תגידו "הוא עשה משהו שלא בסדר".

במקום "היא לא אכפת לה", תגידו "היא התנהגה בצורה שמראה שלא אכפת לה".

רואים את ההבדל?

4. תציבו גבולות בלי שנאה

ואת זה כבר אמרנו. אבל זה שווה לחזור.

תציבו גבולות. תגידו מה לא מתאים לכם. תגנו על עצמכם.

אבל תעשו את זה בלי שנאה. בלי אוורסיה. בצורה הרמונית.

התוצאות של ההפרדה הזאת

ומה קורה כשאתם עושים את זה?

פחות כעס

יש לכם פחות כעס.

כי אתם לא לוקחים את זה פרסונלי. אתם לא רואים את זה כהתקפה על מי שאתם.

זו פשוט התנהגות.

פחות שנאה

יש לכם פחות שנאה.

כי אתם לא שונאים את האדם. אתם רק לא מסכימים עם ההתנהגות.

זה הבדל עצום.

יותר אהבה

ובמקום הכעס והשנאה? יש מקום ליותר אהבה.

אהבה לא אומרת שאתם מקבלים הכל. אהבה אומרת שאתם רואים את האדם מעבר להתנהגות.

יותר שלום

ובסוף, יש לכם יותר שלום.

פנימי. עם אחרים. בחיים.

כי אתם לא נושאים כעס ושנאה. אתם נושאים הבנה והפרדה בריאה.

המסר שלי אליכם

זה טריק קטן. אני יודע.

אבל הוא יכול לשנות הכל.

תלמדו להפריד בין האדם להתנהגות.

תראו את ההתנהגות כמו שהיא. תציבו גבולות. תגידו מה לא מתאים לכם.

אבל אל תשנאו את האדם.

כי האדם הוא יותר מהדברים שהוא עושה. האדם הוא המהות שלו, לא רק דפוסי ההתנהגות שהוא סיגל.

ואם אתם יכולים לראות את זה, אתם יכולים להוריד כעסים, שנאה, והפרדה.

ולעשות את זה בצורה הרמונית.

בהצלחה. 💙

אם אתם רוצים להעמיק

אם אתם מרגישים שאתם רוצים מישהו שילך איתך ביחד אני כאן. תוכלו לבדוק לגבי סדנאות קרובות, לקרוא על התהליך האישי כאן באתר, או פשוט לשלוח לי הודעה לשיחת היכרות 🌿

בנוסף מוזמנים לתרגל את המדיטציה הבאה שעוזרת להתחבר ולהעמיק בנוכחות אוהבת ואכפתית לעצמי לאחר(ספוטיפיי)

תגיות לבלוג

#להפריד_בין_אדם_להתנהגות #כעס #שנאה #גבולות #הבנה #התפתחות_אישית #חמלה #לא_לקחת_פרסונלי #דפוסי_התנהגות #הרמוניה #שלום_פנימי #אהבה #צמיחה_אישית #סליחה #להוריד_כעסים