פרגון מוביל לשפע

לאחרונה אני שם לב לתופעה קטנה, יומיומית, אבל כל כך משמעותית, קוראים לה פרגון.ואני לא מדבר על "לפרגן כי צריך", אלא על פרגון אמיתי, שמגיע מהלב. כזה שבא יחד עם שמחה אמיתית עבור מישהו אחר.

וזה אולי נשמע פשוט, אבל האמת? לפעמים זה לא.לפעמים אני רואה מישהו מצליח, פורח, מקבל אהבה, מצליח בעסק שלו, בזוגיות, ביצירה ואני מרגיש איך קופצת לי איזו קנאה קטנה (או גדולה).

איזו תחושת "למה לא אני?"ובמקום להרגיש השראה, אני מרגיש השוואה שמכווצת אותי.

אבל אז מגיע רגע הבחירה.הרגע שבו אני עוצר ואומר לעצמי:"אני יכול לקנא, ואני יכול לפרגן באמת."

וברגע שאני באמת בוחר לפרגן, משהו בי נפתח.ומשהו בעולם נפתח בחזרה.

למה כל כך קשה לנו לפרגן?

אולי כי עמוק בפנים, יש אמונה שמה שיש לאחרים בא על חשבוננו. כאילו יש כמות מוגבלת של שפע בעולם.ואם הוא הצליח, אז לי לא נשאר.

אבל זו אשליה.כי השפע הוא לא עוגה שחותכים ממנה פרוסות.הוא כמו שמש יש בו מקום לכולם, אינסופי.

וברגע שאנחנו בוחרים לפרגן באמת, מהלב, אנחנו בעצם אומרים לעצמנו:"גם אני ראוי."

חוויה אישית מהרחוב ישר אל תוך הלב

קרה לי לפני כמה ימים, הייתי ברחוב מלא באנשים והגעתי לשם לבד. וראיתי חבורה של אנשים מדברים ביחד ונהנים וראיתי איך עולה בי שיפוטיות ומשהו לא מפרגן, מתוך תחושת חוסר שלי ואי ביטחון וזה כיווץ אותי. הייתי במודעות לכך ואמרתי לעצמי בלב בוא נפרגן להם "איזה יופי שהם נהנים ואמן וייהנו עוד ויהיה להם חיבור טוב ומדהים ואני ממש שמח בשבילם" ובאמת הזמנתי את עצמי להתכוון לכך. ואז ברגע הלב שלי נפתח ומתרחב לא רק אליהם אלא גם לעצמי כי כשאני מפרגן באמת, אני לא רק נותן אני גם מקבל,זה פשוט חוק טבע. ואני מרגיש באותו רגע שגם לי מגיע ואפשרי להיות בחיבור בדיוק כמו שלהם :)

פרגון הוא כמו שער אל שפע פנימי וחיצוני

הרגעים האלה, הקטנים, שבהם אנחנו בוחרים לפרגן הם רגעים של חופש רגעים שבהם אנחנו מתרוממים מעל ההשוואה, מעל הקנאה, ומעל הפחד.

ברגע כזה, אני בעצם מרפא חלק בתוכי חלק שלא האמין שמגיע לו, שפחד שיישאר לבד, שחשב שהוא פחות

ואני אומר לו:"אתה רואה את השפע?הוא קיים והוא גם בשבילך"

פרגון מחבר אותנו לאחרים — ולעצמנו

עוד דבר שגיליתי:כשאני בוחר לפרגן, אני לא רק מזרים שפע לחיים שליאני גם יוצר חיבור אנושי אמיתי

כי במקום תחרות יש שמחה. במקום מרחק יש קרבה, במקום השוואה יש אחווה

וזה מרגיש הרבה יותר טוב הרבה יותר נכון והרבה יותר מי שאני רוצה להיות

לסיכום: לפרגן באמת זה להאמין שגם אני ראוי

אז כן, פרגון מוביל לשפע לא כי זה משפט יפה אלא כי זה תדר אחר של חיים, תדר של פתיחות, של נדיבות, של אמונה טובה בעולם ובעצמי

וכל פעם שאני בוחר לפרגןאני מרגיש שאני בוחר לחיות אחרת

רוצה להעמיק?

אם המילים האלה נגעו בךאני מזמין אותך להמשיך להיחשף לתכנים שאני מעלה כאן באתר מדיטציות, דימיון מודרך, וכלים לתודעה וללב

ואם אתה מרגיש שזה הזמן שלך להיפתח לתהליך אישי —אני כאן. מוזמן לשיחת היכרות בחינם.

הנה מדיטציה ממש שווה:

תגיות:

פרגון, שפע, קנאה, התפתחות אישית, טיפול רגשי, NLP, ביטחון עצמי, חיבור אנושי, ריפוי פנימי, שינוי תודעתי